Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 74b

מַתְנִי' גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. וְשֶׁל עֵץ, רַבִּי אוֹמֵר: יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.

Traduction

MISHNA: In the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch and then poured wine onto the pitch to neutralize its flavor, one may cleanse it and it is pure, i.e., wine pressed in it is permitted. And if the winepress is fashioned of wood, Rabbi Yehuda HaNasi says: One may cleanse it, but the Rabbis say: One must peel off the pitch completely. And if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch, this press is forbidden.

Rachi non traduit

מתני' גת של אבן שזפתה עובד כוכבים. ואורחא למירמי ביה חמרא פורתא לעבורי קוטרא דזיפתא:

מנגבה. מפרש בגמרא במים ואפר:

של עץ. דבעיא זפת טובא ובלעא חמרא טפי רבי אומר ינגב כשל אבן ורבנן פליגי:

ושל חרס אע''פ שקילף את הזפת הרי זו אסורה. קס''ד דברי הכל היא ומשום דחרס גופא בלא זיפתא בלע ליה לחמרא:

גְּמָ' אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ — לֹא. פְּשִׁיטָא, ''זְפָתָהּ'' תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ''זְפָתָהּ'' — אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

GEMARA: Rava says: The requirement to cleanse the winepress applies specifically if the gentile lined it with pitch. But if he only trod on his grapes in it without lining it with pitch, this is not required. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is necessary if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true that it requires cleansing even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that this is not the case.

Rachi non traduit

גמ' אבל דרך בה. בשאינה זפותה לא בעיא ניגוב אלא הדחה:

אורחא דמילתא קתני. שדרך הזופתין לזרוק בו יין:

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב. פְּשִׁיטָא, ''זְפָתָהּ'' תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ''זְפָתָהּ'' אוֹרְחָא דְמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב.

Traduction

There are those who say that Rava says: Cleansing the winepress is effective specifically if the gentile lined it with pitch. But if he trod on his grapes in it as well, cleansing it is not sufficient to purify the winepress. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is sufficient if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true and that cleansing is sufficient even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that cleansing the winepress is sufficient specifically if he lined it with pitch, but if he trod on his grapes in it, cleansing it is not sufficient.

Rachi non traduit

א''ד אמר רבא דוקא זפתה. ולא דרך בה הוא דסגיא בניגוב:

אבל דרך בה. עובד כוכבים בגת מזופפת:

לא סגי לה בניגוב. אלא בקילוף משום דעייל חמרא בפילי דזיפתא:

כִּי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי גַּבְרָא (דדכי) [דִּמְדַכֵּי] לִי מַעְצַרְתַּאי, אֲמַר לֵיהּ לְרַב: זִיל בַּהֲדֵיהּ וַחֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא. אֲזַל חַזְיַיהּ דַּהֲוָה שִׁיעָא טְפֵי, אֲמַר: הָא וַדַּאי בְּנִיגּוּב סַגִּי לַהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא אָזֵיל וְאָתֵי, חֲזָא פִּילָא מִתּוּתֵיהּ וַחֲזָא דַּהֲוָה מְלֵא חַמְרָא, אֲמַר: הָא לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב אֶלָּא בְּקִילּוּף, וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לִי חַבִּיבִי: חֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא.

Traduction

This is similar to an incident involving a certain man who came before Rabbi Ḥiyya and said to him: Give me a man who will purify my winepress that I purchased from a gentile. Rabbi Ḥiyya said to Rav: Go with him and see to it that you conduct yourself in such a manner that will not cause people to complain against me in the study hall. Rav went with him and saw that the winepress was very smooth with pitch. Rav said: Cleansing will certainly be sufficient for this, because it does not absorb the wine. While Rav was going and coming, he saw a crack underneath his feet and saw that it was full of wine. He then said: Cleansing is not sufficient for this; rather, it requires peeling. And this is what my uncle [ḥavivi] meant when he said to me: See to it that you do not cause people to complain against me in the study hall.

Rachi non traduit

דלא מצוחת עלי. לעשותן בהכשר שלא תפסיד את יינו ונמצא צווח עלי:

שיעא. חלקה:

Tossefoth non traduit

דהוה שיעא. פירש ה''ר פטר כלי שנקב בו ונסתם בזפת אינו חמור ככלי מזופף שהחמירו בו אפילו לפי שעה לפי שמכניסו לקיום ולא משום דבלע ולכך רצה רב להתיר גת של אבן זפותה דהוה שיעא ולא חש לבליעת זפת וא''כ סתימת זפת הכלי שאין עשוי לקיום סגי ליה בהדחה ככלי עצמו או ניגוב אם הוא כלי שצריך ניגוב ולפי זה המשפך שלנו שמזופפין מעט סביב הברזל סגי להו בניגוב כמו המשפך עצמו מיהו בכלים מזופפים יש להחמיר שרגילים ומצוים:

תָּנוּ רַבָּנַן: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וּמוֹדֶה רַבִּי בְּקַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? זֶה מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם, וְזֶה אֵין מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם. וְשֶׁל עֵץ וְשֶׁל אֶבֶן — יְנַגֵּב, וְאִם הָיוּ מְזוּפָּפִין — אֲסוּרִין.

Traduction

The Sages taught: With regard to the winepress and its utensils, the ladle and the funnel, which belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. And Rabbi Yehuda HaNasi concedes with regard to earthenware jugs belonging to gentiles that they are forbidden. And what is the difference between this case and that case? This jug contains the wine for storage purposes, and that case, involving a ladle and a funnel, involves utensils that do not contain it for storage purposes but only temporarily. And if the winepress or its utensils are fashioned of wood or stone, one must cleanse them, but if they were lined with pitch, they are forbidden, and cleansing is not sufficient to render them permitted.

Rachi non traduit

מחץ. כלי שדולין בו מן הבור לחבית. הגת והמחץ והמשפך כו' בשל חרס עסקינן מדקתני סיפא של עץ ושל אבן כו' ובשאין מזופפות עסקינן מדקתני סיפא ואם הן מזופפות מכלל דכולה רישא בשאין מזופפין:

ר' מתיר בניגוב. ולקמן פריך והא אנן תנן בשל חרס אע''פ שקילף הזפת אסורה:

ומודה בקנקנים. של חרס אע''פ שאין מזופפין שאסורין עד שימלאם ג' ימים מים ומערן מעת לעת כדאמרינן באין מעמידין (לעיל עבודה זרה לג.):

מכניסו. כינוסו של קנקן לקיום שהוא שוהה בו יין זמן מרובה:

ושל עץ ושל אבן. מנגבן והן טהורים דברי הכל כל זמן שאין מזופפין:

ואם היו מזופפין אסורים. עד שיקלוף:

Tossefoth non traduit

הגת והמחץ והמשפך כו'. ושל עץ ושל אבן מנגבן וזהו טהרתם כשאינם מזופפים מיירי ולקמן מוקמינן בדרך בה עובד כוכבים וא''ת והא רבא אמר לעיל גבי מתני' בדרך בה עובד כוכבים סגי לה בהדחה בעלמא וי''ל דמתני' דלעיל מיירי בגת של ישראל שדרך בה עובד כוכבים לפי שעה אבל הכא מיירי בשל עובד כוכבים דבליעא טובא לפי שהרבה פעמים דרך בה העובד כוכבים וא''ת א''כ היכי פריך בסמוך ממתני' דקתני דסגי בניגוב במזופפין להך ברייתא דקתני בה ואם היו מזופפין אסורין ומאי קושיא הא אוקימנא מתני' בשל ישראל וברייתא בשל עובדי כוכבים כדפרישי' וי''ל דבמזופפין אין לחלק בין של עובדי כוכבים לשל ישראל לפי שהזפת מבליע בשעה מועטת:

וְהָתְנַן: גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי — מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה! מַתְנִיתִין דְּלֹא דָּרַךְ בָּהּ, בָּרַיְיתָא דְּדָרַךְ בָּהּ.

Traduction

The Gemara raises an objection to the last clause of the baraita: But didn’t we learn in the mishna that in the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch, one may cleanse it and it is pure? The Gemara answers: The mishna is referring to a case where the gentile did not tread on his grapes in it, whereas the baraita is referring to a case where he trod on his grapes in it.

Rachi non traduit

והא אנן. תנן בשל אבן אפילו זיפתה מנגבה דברי הכל ולר' ינגב בשל עץ והכא קתני אפילו בשל אבן דברי הכל אסורין קשיא בשל אבן דברי הכל אדברי הכל ובשל עץ קשיא דרבי אדר':

מתני' דלא דרך בה. הלכך בשל אבן דברי הכל בניגוב סגי ובשל עץ לר' ינגב:

ברייתא דדרך בה. הלכך אפי' בשל אבן בעי קילוף וכ''ש בשל עץ:

אָמַר מָר: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְהָאֲנַן תְּנַן: שֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה! אָמַר רָבָא: סֵיפָא דְּמַתְנִיתִין אֲתָאן לְרַבָּנַן.

Traduction

The Master said above: With regard to the winepress and the ladle and the funnel that belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch this press is forbidden? Rava said: In the last clause of the mishna we arrive at the opinion of the Rabbis.

Rachi non traduit

אמר מר הגת והמחץ והמשפך של חרס ר' מתיר בניגוב. הואיל ואינם מזופפין:

והא אנן תנן ושל חרס אע''פ שקילף את הזפת הרי זו אסורה. אלמא אפילו לר' חרס גופיה בלע ולא סגי בניגוב ואפי' לא דרך וכ''ש הכא דאוקמינן ברייתא דדרך בה:

סיפא דמתני' אתאן לרבנן. והכי קאמרי רבנן של אבן כי לא דרך בה ינגב ושל עץ יקלוף ושל חרס אסורה ולרבי של אבן ושל עץ ינגב ושל חרס יקלוף כדקתני בברייתא דכשאינה מזופפת סגי בניגוב אלמא מזופפת ינגב ושריא:

דָּרֵשׁ רָבָא: נַעֲוָה אַרְתַּחוּ. רָבָא כִּי הֲוָה מְשַׁדַּר גּוּלְפֵי לְהַרְפַּנְיָא, סָחֵיף לְהוּ אַפּוּמַּיְיהוּ וְחָתֵים לְהוּ אַבִּירְצַיְיהוּ. קָסָבַר: כָּל דָּבָר שֶׁמַּכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, אֲפִילּוּ לְפִי שָׁעָה — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.

Traduction

Rava taught: If one has a tank of wine used by gentiles, he must scald it in order to render it permitted for use. When Rava would dispatch empty kegs to Harpanya, he would turn them over, placing them in their sacks on their openings, and seal the sacks on their brims, so that the gentile carriers would not be able to use them for wine. He maintained that with regard to anything that is used to contain wine for storage, even if the wine may be stored in it only temporarily, the Sages decreed that it is forbidden for use as though it had contained wine.

Rachi non traduit

נעוה ארתחו. הגת הרתיחו ברותחין. נעוה כמו יטופון נעווהי בחמר:

כי הוה משדר גולפי. כדים רקים:

סחיף להו אפומייהו. כופה אותן שוליהן למעלה ופיהן למטה משום חותם בתוך חותם:

וחתים להו אבירצייהו. חותם את פי השק כלפי שוליהן:

קסבר כל כלי שמכניסו לקיום אפילו. אין מוסרו לעובד כוכבים אלא לפי שעה גזרו ביה רבנן כיין עצמו כי היכי דלא ליתי לשהוייה ביד עובד כוכבים:

Tossefoth non traduit

דרש רבא נעוה ארתחו. פירוש הגעילו הגתיות הגדולים מכאן אומר ר''ת דעירוי ככלי ראשון מדאמר הכא דעל ידי עירוי מפליט היין הבלוע בגת דעל כרחך ע''י עירוי קאמר הכא שהרי הגת גדולה וכבידה שאין יכולין לתתה לתוך יורה מרותחת כדי להגעילה אלא ע''כ על ידי עירוי קאמר והשתא כיון דהוה ככלי ראשון אם כן הני כלים שנאסרו ע''י כלי ראשון סגי להו בהגעלה ע''י עירוי אבל רשב''ם חולק על ר''ת ואומר דעירוי ככלי שני הוא לגמרי והא דמשמע הכא דגת סגי לה בעירוי שאני יין נסך דתשמישו ע''י צונן ועיקר דברי רשב''ם ור''ת במסכת שבת פרק כירה (שבת דף מב. ושם) האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין ושם האריכו ומסקנא דמילתא פי' רבינו ברוך דמילתא דעירוי תליא בפלוגתא דרב ושמואל דפ' כיצד צולין בפסחים (דף עו.) דפליגי אי תתאה גבר אי עילאה גבר וקיימא לן כמאן דאמר תתאה גבר מיהו גם עילאה מבשל ומבליע כדי קליפה דאדמיקר ליה בלע כדאמרינן פ' כיצד צולין הלכך עירוי אינו לא ככלי ראשון ולא ככלי שני לגמרי אלא מבשל ומבליע הוא כדי קליפה ולא יותר וא''כ כלים שנאסרו ע''י כלי ראשון שהם בלועים מעבר לעבר לא סגי בעירוי שהרי העירוי אינו מפליט אלא כדי קליפה ולא יותר והני קערות שהם בולעות על ידי עירוי היה נראה כמו כן דסגי להו בעירוי להגעילן וכן פירשתי בסדר ביעור חמץ בקרובץ שבת הגדול שיסד רבינו יוסף ט''ע (פחז) קדירות אין צריך לפלחא כו' וקערות מותרות כי שקיל מדורא עלייהו לאנחא ומיהו אין הלכה כך אלא צריך להגעילן בכלי ראשון משום דפעמים שתוחבין הקערות בתוך הכלי ראשון ותוך יורה מרותחת והשתא דפירשתי עירוי אינו לא מבליע ולא מפליט רק כדי קליפה אם כן הני חביות של עובדי כוכבים סגי להו בעירוי דומיא דגת דקאמר הכא נעוה ארתחו ואם היה מנסרן הנגר וקולפן במלקט וברהיטני ומסיר הקליפה של צד היין סגי בהכי בלא עירוי דהא כי נעביד להו עירוי אינו מפליט עירוי כי אם כדי קליפה כו':

רבא כי משדר להו גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו. שמעינן מהכא דישראל השולח חביות ריקניות בבית עובד כוכבים או מעיר לעיר כדי לתקנן צריך לחותמן מבפנים בגחלת או באבן רכה שהיא כאבן סיד כדי שיהא ניכר אם העובד כוכבים נותן לתוכן יין מיהו יש לדחות דדוקא לדידהו שהיו חביות שלהם קטנים ונוחים לתת לתוכן יין ולערותם מיד אבל חביות שלנו שהם גדולים ואינם נוחים לתת לתוכן יין ולערותם מיד אין לחוש ואין צריך לחותמם ומכל מקום טוב להחמיר:

בַּמֶּה מְנַגְּבָן? רַב אָמַר: בְּמַיִם, רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר: בְּאֵפֶר. רַב אָמַר בְּמַיִם — בְּמַיִם וְלֹא בְּאֵפֶר? רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר בְּאֵפֶר — בְּאֵפֶר וְלֹא בְּמַיִם? אֶלָּא

Traduction

§ The Gemara asks with regard to the cleansing mentioned in the mishna: How does one cleanse a winepress, or utensils used by a gentile for wine? Rav says: One cleans it with water. Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes. The Gemara asks: When Rav says: One cleans it with water, does he mean only with water and not with ashes as well? Furthermore, when Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes, does he mean only with ashes, and not with water as well? Rather, their statements must be understood as follows:

Rachi non traduit

במים ולא באפר. בתמיה. מי מיקרי ניגוב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source